הם ראו הרבה מאוד רכבים שבורחים – 'תסתובבו, תברחו, אל תתקרבו' – והם לא הסתובבו, לא ברחו, אלא המשיכו".

– הרב שמואל סלוטקי, על בניו ישי ונועם ז"ל

בבוקר שמחת תורה, כשהחלו להישמע אזעקות בבאר שבע, ישי היה עם אשתו ובתם בבית. בגלל שהם שומרי שבת, הם לא ידעו שלצד האזעקות, היו גם חדירות. השכנים, אותם פגשו בחדר המדרגות ששימש כמרחב מוגן, סיפרו להם על היקף הפלישה בעוטף עזה.

לשני האחים היה אופי דומה. אביהם, שמואל, מספר שהם היו חדים באופן יוצא דופן. הם לא היו מחכים שיגידו להם מה לעשות, הם פעלו לפי שאיך שהבינו ותפסו את המציאות ופעלו בהתאם.

כשישי הבין מה קורה, הוא מיהר לחזור הביתה, ללבוש מדים ולהצטייד באקדח. הוא לקח את אשתו ובתו לבניין הסמוך, שם גר אחיו נועם. הוא הסתובב ויצא לדרך. כשנועם הבין מה ישי עשה, הוא הלך בעקבותיו – עלה על מדים, נשא אקדח ויצא אחריו. אחרי היציאה מבאר שבע, השניים חברו יחד.

הם נסעו דרך כביש באר שבע, צומת משמר הנגב, עבור בצומת סעד, חצו את 232, ועצרו בצומת עלומים.

במצלמות גו-פרו של מחבל שהגיעו לידי המשפחה ניתן לראות איך החוליה עליה פיקד יוצאת מעזה ומתמקמת בצומת עלומים. מדובר על כוח בסדר גודל של כ-40 מחבלים, שנשאו תחמושת רבה, כולל משגרי RPG. כל רכב שנקלע למארב, רוסס ביריות. במצלמות האבטחה של הקיבוץ ניתן לראות את ישי ונועם מגיעים לצומת, מחנים את הרכב מאחורי תחנת האוטובוס והמיגונית בכניסה לעלומים. לידם, רכבים מנוקבים ביריות. רכב אחר סופג פגיעת RPG. השניים יורדים מהרכב ויורדים לתעלה שנמצאת מאחורי המיגונית. הם מזהים חייל וקצין, שנמצאים תחת אש המחבלים. המחבלים זיהו את שני האחים והחלו לירות לעברם. בינתיים, החייל והקצין הצליחו להיכנס למקום מסתור בקיבוץ. הנוכחות של השניים שם הטרידה את המחבלים ומנעה מהם, בין היתר, לכבוש את קיבוץ עלומים.

בשעה 10:30 המכשיר הסלולרי של נועם נדם.

שמונה שעות לאחר מכן, כשהאזור עדיין רוחש קרבות, אחיהם הגדול אורי יצא לחפש אותם לפי איכון שמסרה לו אשתו של נועם. הוא זיהה במקום גופה שרופה, במימדים דומים לאלו של ישי. הוא ענד שעון דומה לזה של ישי ולידו היה גם כובע זיהוי משטרתי, כזה שישי הצהיר שיחבוש במקרה שיתגלגל לאירוע.

המסירות של נועם וישי למען הכלל היא המפתח ללכידות החברתית במדינת ישראל.