"תקשיב, אתם גנובים לגמרי. תקפיצו כיתת כוננות. כל העוטף שורץ מחבלים"
– גיבורי שלומית

יהודה רבינוביץ' (37), חשמלאי במקצועו ואב לשבעה ילדים, מתגורר במושב שלומית בדרום הארץ כבר למעלה משבע שנים. בוקר אחד, בעת חג שמחת תורה, הוא והיישוב כולו עמדו בפני מבחן קשה – מתקפת טרור של מחבלים חמושים שפרצו למושב פרי גן השכן.

"אנחנו מתעוררים לקולות נפץ בלתי פוסקים עוד לפני האזעקות," מספר יהודה. לאחר כמה דקות של בלבול, הוא הבין שמשהו חריג קורה. הוא התארגן במהירות, לבש את האפוד הקרמי, נשק ארוך וקסדה. "באותו רגע אמרתי לאשתי תמר, 'יש לי הרגשה שזו פעולת הסחה'."

בינתיים, הרבש"ץ של שלומית, בני משולם, קיבל דיווחים על אירועים רחבי היקף והנחה את התושבים להישאר בממ"דים. החשמל נפל והרשת הסלולרית נפלה גם היא. "הבנתי שאני לא אפקטיבי בממ"ד כי אין קליטה. אין לנו מכשירי קשר והתקשורת היחידה שלנו היא דרך הוואטסאפ," מסביר יהודה. הוא יצא החוצה לנסות לקבל תמונת מצב ולהבין מה קורה.

בסביבות 07:15 התקבל דיווח על אופנועים חשודים שנוסעים באזור. עקיבא שבת, נהג אמבולנס, אמר לו: "תקשיב, אתם גנובים לגמרי. תקפיצו כיתת כוננות. כל העוטף שורץ מחבלים." יהודה ניסה ליצור קשר עם ראובן שישפורטיש, מפקד כיתת הכוננות, אך הקליטה הסלולרית לא אפשרה זאת. הוא החליט לנסוע אליו ישירות, ומצא אותו מוכן לפעולה.

בזמן שארגן את כיתת הכוננות, יהודה מספר על תחושת הפחד שהחלה לעלות: "אני לא עושה את האחד ועוד אחד שהולך להיות שם קרב. זה משהו שהוא לא נתפס, לא הגיוני. גם כשאומרים לך שיש שבעה מחבלים עם אר־פי־ג'י, אתה בטוח שאנשים הגזימו, אולי יש אחד או שניים."

כיתת הכוננות הגיעה לפרי גן ונתקלה במחבלים. במהלך הקרב, יהודה נפצע ברגלו ונאלץ להסתתר מאחורי טנדר חקלאי. "המחבל שכבר לא מזהה אותי יורה על חלונות הרכב שמתנפצים מעל הראש שלי. הכדורים שורקים מימין ומשמאל ואני מבין שאין לי ברירה אלא לרוץ לתוך החצר של הבית השלישי," הוא משחזר. בזחילה מהירה, הצליח להיכנס לחצר ולהתמקם.

הקרב נמשך עד שעות הבוקר המאוחרות. שניים מחברי כיתת הכוננות, ראובן שישפורטיש ואביעד כהן, נהרגו במהלך הקרב. יהודה מתאר את רגעי האימה: "אני שומע את כל זה ומנסה לקרוא להם בשמות, אבל כל מה שאני שומע הוא הנשימות האחרונות שלהם ומבין שהם כבר לא איתנו."

למרות האובדן והפציעות, יהודה וחבריו הצליחו למנוע מהמחבלים לפגוע באזרחים נוספים. "במהלך הקרב, העסקנו את המחבלים וגרמנו להם להתקפל. זה מה שגרם להם לעזוב," הוא מסכם בגאווה. במלאת שלושים יום לנפילת הארבעה, תושבי שלומית קיימו אירוע הוקרה גדול והזמינו אליו נציגים ממושב פרי גן. "ההתרגשות הייתה גדולה והכרת התודה עמוקה במיוחד," הוא אומר.

סיפורו של יהודה רבינוביץ' הוא עדות לכוחו של האדם הפשוט, המוכן לסכן את חייו למען הזולת.